Comments for תא אופק

Comment on סיכום הרצאתו של העיתונאי דני רובינשטיין במסגרת סמינר תא אופק בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני by תא אופק » ארכיון פעילות עדכון שבועי » סיכום יום העיון בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני במרכז ווילי ברנדט

Sat, 16 Aug 2008 23:30:34 +0000

[...] דני רובינשטיין – עיתונאי בכיר (לשעבר ‘הארץ’, ‘כלכליסט’), ישוחח אודות מגמות בסיקור הסכסוך תוך דגש על מתן הביטוי לנרטיבים השונים. לסיכום ההרצאה של דני רובינשטיין לחצו כאן. [...]

Comment on המתנחלים - הרצאתו של ד”ר גדי טאוב by תא אופק » ארכיון פעילות עדכון שבועי » מפגש עם ח”כ הרב מיכאל מלכיאור במסגרת פרוייקט “שורשים יהודיים בתנועת העבודה”

Sat, 02 Aug 2008 20:23:48 +0000

[...] אסטרטגית, בעקבות המשיחיות שעלתה לאחר ששת הימים (ראו גם הרצאתו של גדי טאוב בנושא זה - י.ר.) היא הפכה לבלתי רלוונטית לתהליכים הלאומיים במדינת [...]

Comment on מה אתה יותר - יהודי או ישראלי? / אמיר רובין by ד"ר אוֹרי אמיתי

ד"ר אוֹרי אמיתי — Sat, 02 Aug 2008 19:02:12 +0000

אמיר שלום,

כתבת: “היא שאלה מטומטמת. וגרוע מכך, היא שאלה גלותית”.
שכויח!
אתה צודק לחלוטין.

ישׂראליות ויהדות הן שתי קבוצות, שיש בינן חיתוך נרחב, אך לא מוחלט. יש הרבה יהודים שאינם ישׂראלים (אפילו אם חלקם רואים עצמם כציונים), ויש גם ישׂראלים שאינם יהודים (מושׂלמים ונוצרים, דרוזים ושומרונים). מי שכן נמצא בתוך קבוצת החיתוך (אתה ואני, למשל), אין שום סיבה שינסה לבדוק לאיזו מהקבוצות הכלליות יותר הוא שייך, ממש כשם אין טעם לשאול אם 6 מתחלק יותר ל-2 או ל-3.

Comment on להביט אל האופק / דניאל בן by דנה

דנה — Sat, 02 Aug 2008 17:10:12 +0000

דניאל,

כל פעם אתה מפתיע אותי מחדש. לא רק שמנוסח היטב ומובנה - אני חשה הזדהות גדולה מאוד עם כמעט כל מילה…
כפרה עליךךךך!!!111

Comment on למה לי פוליטיקה עכשיו? / יובל אדמון by בחירות למוסדות מפלגת העבודה - תנו קול לצעירים

בחירות למוסדות מפלגת העבודה - תנו קול לצעירים — Sun, 13 Jul 2008 03:00:53 +0000

[...] חשיבות ההתפקדות למפלגות כאן על היעדר אתר אינטרנט למפלגת העבודה כאן נערך על ידי הגר [...]

Comment on ירוק זה האדום החדש / דנה גנאל by אמיר רובין

אמיר רובין — Sat, 12 Jul 2008 15:00:28 +0000

טו-אוווב
לא חשבתי על הקשר הזה. עושה שכל…..
יש בעיה אחרת, כאשר לאנשים נמאס מהאדום (מאותן סיבות שאותן הזכרת) ואז הם עוברים לירוק.
צריך לדעת לשלב ביניהם.
נראה לי שדה-שליט מתעסק עם הסיפור הזה.

Comment on האם ירושלים מאוחדת? / יוני גרף by אמיר רובין

אמיר רובין — Fri, 11 Jul 2008 05:58:48 +0000

נכון מאוד. צריך לגרוע את מזרח ירושלים מהריבונות הישראלית. זהו אינטרס ישראלי בלי שום קשר למו”מ עם הפלשתינאים.

Comment on מה אתה יותר - יהודי או ישראלי? / אמיר רובין by אמיר

אמיר — Fri, 04 Jul 2008 20:19:59 +0000

אשר שלום,
אני מאוד מודה לך על התגובה.

אני לא חושב שהשאלה האם אתה מחובר לשורשייך, היא מקבילה של השאלה מה אתה יותר יהודי או ישראלי. זה מה שניסיתי להדגיש. אני מחובר לשורשים שלי (כלומר ליהדותי) אך זה לא בא על חשבון ישראליות ואני לא רואה צורך או יכולת לדרגם. שני הדברים באים במקביל ולא ניתן להפריד ביניהם. כאשר מציבים את היהדות ואת הישראליות כמנוגדים (כמו שעושה השאלה), אז יש צורך בהגדרות שונות ומשונות
.
הדוגמה של הכנסת ולא הפרלמנט היא נקודה מצוינת. אין ישראליות בלי יהדות (אף פעם לא הצלחתי להבין את גישת הכנענים). אז להגיד שאני קודם כל ישראלי, זה קצת תמוה.
וישראל היא ההגשמה של הלאומיות היהודית. (שוב, לא הדת היהודית - הלאום היהודי). אז כאשר ישראלי אומר שהוא קודם כל יהודי, גם זה תמוה.

הציונות היא איננה רק זרם בתוך היהדות (אפילו אם מדובר בזרם החשוב ביותר) אלא ההתפתחות וההגשמה העצמית של הלאום היהודי.

ושוב בנוגע לדירוג. לדעתי, בן אנוש זו המדרגה הראשונה. אחריה, ביחד(!) ציוני,ישראלי ויהודי. שלושתם משתלבים כל כך יפה. למה לדרג? למה להעדיף?

שבת שלום

אמיר

Comment on מה אתה יותר - יהודי או ישראלי? / אמיר רובין by אשר דולב

אשר דולב — Mon, 30 Jun 2008 10:27:38 +0000

מאמר מעניין, אך לטעמי הוא מתחמק. הנה כמה דברים שלא התייחסת אליהם, ואשר דורשים תשובה:
כששואלים אותך “מה אתה יותר?” בדרך כלל חבויה מתחת שאלה עמוקה יותר. במקרה זה יש לפחות שתיים:
1. ייתכן והכוונה היא לשאול “האם אתה מחובר לשורשיך?”. כי במובן הזה, ברור שאפשר להיות ישראלי, שמתח הזהות שלו משתרע איפשהו בין דור הסבתא לדור של ילדיו, אבל זו בעיקר תודעה מבוססת-הווה, אשר הקשר שלה עם כל זהות קולקטיבית (יהודית או ישראלית) הינו רופף ביותר. לכאורה, ישראלי שיענה שהוא קודם יהודי (כמו שאני מרגיש, אגב), בעצם יטען שישראליותו הינה תת-זרם בתוך יהדותו. זהותו היהודית משתרעת על פני מרחב שהחל היכנשהו בארם נהריים לפני אלפי שנים, ומגיע עד ימינו, כאשר 100 השנים האחרונות שעיצבו את היהדות הזו הן שנים ציוניות (ישראליות).
2. ייתכן ועסקינן בויכוח מעט יותר עקרוני וכללי, על משמעותה של הציונות או הישראליות. זוהי בעצם הכללה של השאלה הקודמת. כאן יש בד”כ שתי טענות: הטענה ה”ישראלית” (או ה”כנענית”) אשר גורסת שהישראליות הינה יצירה חדשה, אשר בראה מאפס מדינה וחברה, תוך כדי ניתוק קשריה מהיהדות ההיסטורית המנוונת והיטמעות במודרנה - עם ככל העמים. במובן זה אל לה לישראליות להרגיש מחוייבות כלשהי כלפי המורשת היהודית, ואולי אף כלפי היהודים שאינם ישראלים. לעומתה, הטענה ה”יהודית”, שאני מחזיק בה, גורסת שהציונות הינה הזרם החשוב ביותר בתוך היהדות, אשר בחר לאחר 1800 שנה להשיב ליהדות את המימד הלאומי והאידיאליסטי-חברתי שאבד לה כמעט לגמרי בגלות. החזרה דווקא לארץ ישראל ודווקא לשפה העברית איננה מקרית, אלא מעידה על נכונותה של טענה זו. במובן הזה, מדינת ישראל הינה יצירה ציונית ולכן בהכרח יצירה יהודית (חשבתם פעם למה אנחנו בוחרים ל”כנסת” ולא ל”פרלמנט”?).

לדעתי, אם חפצי חיים אנו בארץ הזו, אך מתבקש שהיהודים הישראלים יראו עצמם קודם כל כבני אנוש, אחר כך כיהודים, אחר כך כציונים ורק לבסוף כישראלים, מכיוון שישראליות בלי ציונות הינה ישראליות שטחית בלבד, ציונות בלי יהדות הינה אוקסימורון מוחלט, ואת היהדות המתנכרת לאנושיותה צאו וראו בקרב מתנחבלי חברון למיניהם.

הבהרה: במושג יהדות אינני מתכוון ליהדות האינדוקטרינרית המאוסה, אשר נפוצה כל כך בקרב חברינו האורתודוכסים למיניהם, אלא למכלול התרבותי של היצירה וההיסטוריה היהודית לאורך הדורות עד ימינו ממש, אשר ראוי שיהיה מקור השראה ולימוד (ולא מקור סמכות) לכולנו.

Comment on מצעד הגאווה - מצעד החיים / איתי גוטלר by רץ בערום

רץ בערום — Tue, 24 Jun 2008 20:19:40 +0000

אחלה כתבה!
אני חושב שביטאת מה שהרבה מאיתנו חושבים…
תודה איתי על האומץ ותחושת הגאווה.

ישר כוח!

נ.ב. אז אתה בא… למצעד…?