מאמר זה נכתב בהמשך למאמרו של פרופ’ גוטווין “הצעה למטה סוציאל-דמוקרטי חוצה מפלגות”. כבר לפני מספר שנים הרהרתי באופציה זו, שתחזק את הצד הסוציאל-דמוקרטי במפה הפוליטית ובנוסך תוכל למשוך מתלבטים מהמרכז הפוליטי.

הצעתו של פרופ’ גוטווין יכולה לפתור מספר בעיות המקשות על התומכים במפלגות השמאל, אך לדעתי הגוש חייב לפעול בדרך שונה מזו הנהוגה במפלגות הקיימות כיום. 

ראשית, כל המפלגות השותפות לרעיונות סוציאל-דמוקרטיים יוכלו לנסות לחבור לגוש. כל מפלגה כזו תצטרף לגוש יחד עם מתפקדיה. על מנת לגרום לשיתוף פעולה אמיתי, המנגנון חייב לייצג את רצון בוחרי הגוש. כל נסיון לסדר את הגוש לפי ועדה מסדרת ימשיך את מעגל המיאוס הקיים כיום, וייצור ריבים ומחלוקות “מעל לראשי הבוחרים”.

לפי תוכניתי, ייערכו שלושה סיבובי פריימריז בתוך הגוש ומפלגותיו, על מנת ליצור רשימה שתוסכם על כל המתפקדים. בסיבוב הראשון תבחר כל מפלגה את מועמדיה לרשימת הגוש. המועמדים יסודרו ברשימת המפלגה על פי התמיכה לה זכו בסיבוב זה.

בסיבוב השני, מתפקדי כל הגוש יחליטו מה מידת הייצוג שתקבל כל מפלגה בתוך הגוש. כל מתפקד השייך לאחת המפלגות יצביע לשתיים או שלוש מפלגות, ובכך יוכל לחזק את מפלגתו המקורית וגם מפלגות אחרות הקרובות לעמדותיו. סיבוב זה יכריע מה יהיה משקל כל מפלגה בתוך הרשימה המרוכזת של הגוש לקראת הבחירות (120 איש).

הסיבוב השלישי והחשוב ביותר ישבץ את כל המועמדים ברשימה המרוכזת, ללא קשר לעוצמת מפלגתם. כלומר, אם נקבע שמפלגה מסוימת קיבלה 10 מקומות ברשימה המרוכזת, נותר לקבוע אילו מקומות ברשימה יאיישו עשרה אנשים אלו. בדומה לסיבוב הפריימריז הנהוג כיום, כל אדם יוכל להצביע למספר מועמדים. שלב זה יבטיח שפרלמנטרים חרוצים וחשובים יוכלו לקבל ייצוג גם אם מפלגתם המקורית קטנה יחסית. מצד שני, המתפקדים השייכים למפלגה גדולה יוכלו לקדם את מועמדיהם.

שיטה זו, שאינה מטילה שריונים בלתי-הכרחיים, תשקף את דעת ציבור הבוחרים בצורה מדוייקת. יידרשו אמנם מספר שריונים – לנשים, למיעוטים ולנציגים אזוריים, אך יש לשלב את השריונים בקפידה כך שלא ישבשו את רצון הציבור. אני מקווה שמודל זה יכול לאפשר גם צמיחה של מנהיגות צעירה ופריפריאלית בתוך המפלגות, מכיוון שהמעורבות הגבוהה הנדרשת במודל זה תפעל לטובת האנשים הבאים מתוך אידיאולוגיה ועשייה. שילוב המתפקדים יאפשר דיון עקרוני אמיתי בתוך המפלגות והגוש, וייתכן שההצבעות יהיו פחות רגשיות ויותר רציונליות.

יש אנשים שיטענו שמודל זה הוא טרחני או שפגמיו רבים מדי. ייתכן שיש צדק בדבריהם, אך לדעתי יש צורך לחשוב מחוץ לקופסה בכל הקשור לשילוב הציבור בפוליטיקה. השקיפות והדמוקרטיות הרבה במודל זה יכולה לנטרל חלק מההתנגדות הקיימת בציבור לפוליטיקה. התלכדות המפלגות לכדי גוש רעיוני אחד יחזק את יכולתנו להגשים את המטרות החברתיות והכלכליות המשותפות.