עלות מול תועלת - מצב הרכבות בישראל / איתי גוטלר

על ידי איתי גוטלר • בAug 8th, 2008 • קטגוריה: דעות ומאמרים

לפני כמה זמן נכחתי בהרצאה של החשכ”ל לשעבר ד”ר ירון זליכה. התמזל מזלי ו”זכיתי” לשאול אותו שאלה, אפילו שתיים, שאחת מהן הייתה בנושא סטאטוס יישום תוכנית הקמת קווי הרכבת לפריפריה. ציינתי, בין היתר, את קווי העמק וכרמיאל המתוכננים. לאכזבתי הרבה תשובתו הייתה שקווים אלו יחד עם אחרים אינם מצדיקים את ההשקעה בהם ולכן הוא ואחרים פעלו לסכל את הקמתם. נניח לרגע בצד את הדיון אודות מעמד פקידי האוצר בקבלת החלטות בסדרי עדיפויות לאומיים, ונבדוק שנייה מה נעשה מאז ששרון וליברמן הציגו את תוכנית הפיתוח הלאומית ב-2003. הרכבת עברה כברת דרך משמעותית מאז. אם בעבר הייתה בתכל’ס הזדמנות נוחה (או שלא) לאלו הנוסעים בין ת”א לחיפה בתחבורה הציבורית, כיום היא מגיעה למודיעין, כפ”ס, נהריה, באר שבע ואשקלון. אלו הפרויקטים שהושלמו או שחלק גדול מהם לפחות מתופעל. מה עדיין לא בוצע?

קודם כל - הקווים הרוחביים הנוגעים לפריפריה וכמובן לעיר הבירה שכל דבר הולך בה קשה. חזונו של שרון היו תחנות בנתיבות, אחיהוד, בית שאן ואופקים. בינתיים, למרות שקיימות תחנות בדימונה, קרית גת וחדרה, נראה שתושבי ערים אלו יצטרכו לחכות קצת, קצת הרבה. למה? כי ממשלה שלא יודעת להתמודד עם חריגות פיתוח ותכנון הקשורות בקו המהיר לירושלים, לא מסוגלת כעת לקבל החלטה על המשך הביצוע הנדרש כל כך. בפרויקט הרכבת מוצגים כל חולי התשתית האפשריים הקורים מדי שנה בישראל - החברה שאחראית על ייבוא הקרונות המיועדות להגיע ולהקל על העומס, “סימנס” נמצאת במשבר כלכלי קשה, השלמת קווי העמק והדרום מחייבים הפקעות קרקעות המובילות למאבקים משפטיים ארוכי שנים, ותכנון חלק מהקווים לא נבחן כראוי בשיתוף גורמים לרבות ארגוני איכות הסביבה. וזה יוביל כמובן גם לעיכוב, בפרט בקו המהיר לירושלים. מישהו הזכיר את נתב”ג 2000?

התוצאה היא שככל הנראה מה שהיה אמור להסתיים ב-2010 ימומש במקרה הטוב ב-2014 (כל פעם זה מתעדכן, מזכיר איזה פרויקט תשתית אחר בירושלים, לא?). כולי תקווה שמאבקים הזוכים לתמיכת מספר רב של ח”כים בימים אלו יניבו כפייה על האוצר להסכים להמשיך, וגם אם בצורה חלקית, עם התוכניות המוצעות.

ד”ר ירון זליכה דיבר על עלות מול תועלת, ואם נבחן את הדברים לרגע ייתכן מאוד שיש קווים שיניבו הפסדים, אך מי אמר שהתועלת האמיתית נמדדת רק בכך? האם המדינה לא תפיק תועלת מכך שתושבי שדרות המופגזים מדי יום יוכלו להגיע לעבודה בת”א בשעה סבירה? ומה אם תושבי עפולה, עיר הנמצאת ברגרסיה מבחינת פיתוחה, מה ההבדל בינם לבין תושבי בית שמש או בנימינה? כל בדיקה שביצע הלמ”ס בנושא בשנים האחרונות העלה קשר ישיר בין הימצאות תחנת רכבת באזור מחייה לעלייה בתעסוקה ואיכות חיים. ישראל היא מדינה משוועת לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. היא גם מדינה קטנה יחסית שרק על בסיס הגיון בריא ניתן למצוא חשיבות בפריסת קווי רכבת לכל אורכה ורוחבה אשר יביאו לכך שחציית המדינה תהיה עניין של דקות ספורות. קירוב אזרחינו והקניית ערכים לילדינו יבוצעו באמצעות חינוך טוב אבל המשלים לכך הינם שינויים בתשתית. רכבת ישראל יכולה לספק מענה לכך ולו רק חלקי שהינו משמעותי ביותר.  

איתי גוטלר   מזכיר תא אופק, וסטודנט שנה א' למנהל עסקים ומדע המדינה.
כתוב לכותב/ת | כל הכתבות על ידי איתי גוטלר



השאר תגובה